ישנן כמה צורות
ודרכים בהם ממצאים היסטוריים נשמרו לאורך מיליוני שנים
הישמרות עצמות, צמחים ומבנים לאורך זמן היא אינה דבר של מה בכך, ויש ליצור את התנאים המתאימים לשם שימור חומרים אלו במשך שנים. כיום אנו יודעים הרבה על תקופות היסטוריות באמצעות שרידים אלו, אשר מעטים מהם נשמרו עד תקופתנו. אחת הצורות הנפוצות ביותר של שימור הינה בצורת מאובנים.
מאובנים יכולים להיות שרידים של מגוון חומרים, ולא רק עצמות כפי שרבים חושבים
המאובנים המפורסמים ביותר בטלוויזיה הינם ככל הנראה מאובני עצמות וחיות קטנות, ולכן אנשים רבים שוגים וחושבים כי מאובנים יכולים להיווצר רק מעצמות, אולם לא כך הדבר. מאובן יכול להיות צמח או בעל חיים שתבניתו, גופו או צורתו השתמרו באופן מושלם או חלקי, כך שאנו יכולים ללמוד רבות ממאובנים כאשר מבצעים להם ניתוח מרכיבים. שימור החומרים שהופכים בשלב מאוחר יותר למאובנים יכול להתבצע, כאמור, רק תחת תנאים מסוימים. תנאים נפוצים הינם קיפאון מהיר של האורגניזם, שימור בלבה שהתקררה ושימור בענבר, ולכן לאורך תקופות שונות בהיסטוריה אנו רואים שינויים גם בכמות המאובנים שנוצרו.
מאובנים משמשים אותנו הן ללמידת ההיסטוריה הביולוגית והן לשם תיארוך שלה
בכדי לתארך אירועים אשר נפרשו על פני מיליוני שנים, יש להשתמש בעוגנים בהיסטוריה. מאובנים משמשים אותנו לא רק בכדי ללמוד על יצורים שחיו על פני כדור הארץ בתקופות שונות, אלא גם בכדי לתארך תקופות אלו. בעזרת שני כלים אלו, גאולוגים יוצרים ציר זמן להתרחשויות בכדור הארץ, כאשר על כל נקודה בציר ניתן להעיד על טווח השנים בהם היא מתרחשת, בעלי החיים אשר חיו על כדור הארץ באותה תקופה, הדינמיקה בין האורגניזמים השונים וכן סיבת סיום העידן, בעיקר על פי דרך יצירת המאובנים.
