שעת חירום – פיקוד העורף
מדינת ישראל היא מדינה אשר
חשופה לאין ספור מצבים שעלולים להיות מצבי סכנה קיומית לאזרחיה. זו יכולה להיות
שעת חירום מסיבות שונות, ובעיקר סיבות צבאיות, אם כי יש גם את הנושא של סכנה
לרעידת אדמה בעוצמה גבוהה.
בהגיע שעת חירום יהיה פיקוד העורף
הגוף המרכזי בארגון העורף. פיקוד העורף הוא הגוף המרחבי הרביעי של הצבא. המפקדה
הוקמה בשנת 1992 לאחר מלחמת המפרץ הראשונה. עד להקמתו היה הטיפול בעורף מופקד של
הג"א והגמ"ר ( הגנה מרחבית ). כמסקנות ממלחמה זו אוחדו שני גופים אלה
והוקם פיקוד העורף .
הסיבות להקמת פיקוד העורף
להקמת פיקוד העורף לתפקוד בעת
שעת חרום היו כה סיבות עיקריות :
הסיבה החוקית – לפני מלחמת המפרץ הראשונה
היה חיל העורף מורכב ממפקדות שהיו כפופות לפיקודים השונים –דרום, מרכז וצפון. האחריות
הפיקודית היתה של אלופי הפיקוד השונים, כך נוצר מצב שלחיל העורף לא היו כל סמכויות
של שעת חירום בשטח. המצב סתר את חוק ההתגוננות האזרחית משנת 1951 שהעניק סמכויות
ועצמאות נרחבות לחיל העורף .
הסיבה המבצעית – בתרחישים השונים נקבע כי בעת
שעת חרום יש להיערך בעורף במקביל להתארגנות וללחימה בחזית. במצב זה ישחרר פיקוד
העורף את אלופי הפיקוד השונים מהדאגה לעורף, והדבר יאפשר להם להתרכז במשימות
המבצעיות בחזית הלחימה .
הסיבה הארגונית – הקמת פיקוד העורף אמורה
לייעל את היחידות הקיימות ולהבטיח תיאום יותר טוב בין כל הגופים האזרחיים וארגוני
החירום בעת שעת חירום. כבר בשנת 1975 קמה וועדה שבדקה את המערך הארגוני להתגוננות
אזרחית והמליצה על הקמת פיקוד העורף, אך רק לאחר מלחמת המפרץ הראשונה והפקת הלקחים
ממנה הוקם הפיקוד הלכה למעשה. וזאת לאחר שהאפשרות כי העורף יותקף הפכה ממשית והדבר
הבליט את הצורך בגוף אחד שירכז את כל הטיפול בעורף בעת שעת חירום .
פיקוד העורף נועד להוות סמכות
מקצועית בכל הקשור להתגוננות אזרחית ולשמש כסמכות מקצועית ראשית לשם כך. בראש
פיקוד העורף עומד קצין בדרגת אלוף הכפוף לרמטכ"ל ומונחה על ידי שר הביטחון .